אז מה הזה יוצר, ומהו תהליך היצירה הזה שכולנו נפגשים בו?
ככל שאני מעמיקה בחשיבה המיתוגית, האסטרטגית, אני מבינה דבר מאוד עמוק, תהליך היצירה שלנו הוא תהליך של ׳אוצרות׳, אנחנו יודעים כמה דברים ומחברים אותם לכדי מחשבה מגובשת שיוצרת עבורנו ועבור הקהל שלנו את הייחוד שלנו.
הקשבה. מה כבר קיים. הווה אומר אבחנה מה כבר קיים. איסוף. בתהליך היצירה, מכיוון שחלק ממנו הוא לבחון את השוק, לחקור, להבין מהי מהותו ודרכו למצוא את דרכנו, אנחנו מקשיבים לפעימות של מה שכבר קיים, ומבינים איך לחבר את המהות הזאת לרחשי הקהל ולבעיה שאנחנו פותרים.
להבין את החוקים אנחנו חיים בעולם של טמפלטים, עולם שבו לכל הצלחה יש חוקים, פרופורציות, תודעה עיצובית חדשה וזה גורם לתהליך להיות יותר ברור לנו, לתוך טמפלט אני יכולה להכניס יותר בקלות את הצבע שלי.
סינון. היכולת שלנו לראות את האומנות מבעד לרעש מבעד למסת הידע מה נכון לי לאצור מה נכון לנו להראות.
חדשנות. מתוך החוקים הברורים יותר קל שתצמח יצירה, יש לה סדר, יש לה תודעה חדשה, היא יכולה לספר סיפור חדש. וככה זה מזכיר את הסיפור של האומנות, שכל פעם אמן חדש יצר דבר חדש, זה היה בהתכתבות למה שכבר נעשה בעבר, לא חזר על עצמו, אבל יצר שיח חדש.
גם אנחנו יכולים ליצור ביננו שיחה חדשה, היום היא נעשית כמובן מאליו, אבל באופן מודע יותר, ליצור את החדש מתוך הקשבה למה שכבר נעשה. מקשיבה לאוצרות שלכם.